[הפוסט פורסם ביום הולדתו השמונים ושתים של לאונרד כהן, כמה חודשים לפני מותו]
ביום הולדתו השמונים ושתים הוציא לאונרד כהן את “אתה רוצה את זה אפל יותר” (בתרגום) – שיר רציני ומעורר מחשבה על תפיסת האל ועל עולמו הפנימי של המאמין. כהן הוא יהודי קנדי חילוני, אולם עבודתו כולה קשורה אל היהדות. לעתים קרובות הוא מטמיע בשיריו מוטיבים מן התנ”ך וחלק משיריו חושפים קשר עמוק אל ישראל. הוא גם משלב בשירותו דימויים נוצריים שונים.
עתה, בגיל שמונים ושתים, הוא מהרהר במוות. לאחר קריירה ארוכה ומוצלחת, הוא מעז להביט קדימה, אל עבר ‘העולם הבא’. המחשבה על המוות היא למעשה דו-שיח עם האל. המוות המתקרב יוצר קירבה אל האל והופך אותו לבן שיח, אם כי זהו כמובן מונולוג ללא תשובות.
השיר כולל שני מרכיבים: האשמות גלויות וברורות של כהן כנגד האל, ואמירה חוזרת ונשנית: אלוהים, אני מוכן, הנני. המילה ‘הנני’ מופיעה בעברית.
בחלק הראשון כהן מנסח טיעון פילוסופי עמוק: האל הוא מקור לסבל עצום, ופשעים נוראים נעשו בשמו. יש לשים לב כי זו איננה קביעה של אתאיסט, של אדם שאינו מאמין. הוא אינו אומר שהעולם היה טוב יותר בלי דת. עצם העובדה שהוא מנהל שיחה עם האל מעידה כי הוא מאמין בקיומו.
לאחר מכן הוא אומר כי האל עצמו הפך את הקיום האנושי לקשה וכואב. “אתה רוצה את זה אפל יותר” הוא אומר לאל שוב ושוב, מרמז כי האל אינו רוצה שחיי האדם יהיו מלאי אושר וסיפוק, אלא דווקא עצובים ומלאי יגון. הטיעון הזה, שנראה פרדוקסלי ואנטי-דתי, הועלה גם על ידי הסופר הנוצרי הגדול פיודור דוסטייבסקי. מאמין נאיבי עשוי לחשוב שהאל הוא מקור כל הטוב, ובסופו של דבר יגבר כוחו על הרוע. אבל דווקא האל עצמו הוא מקור לסבל האנושי. לא באנו לעולם כדי לשמוח אלא כדי לסבול. אלוהים גרם לכך; אנחנו “כיבינו את הלהבה” (ת). הגאולה איננה מצויה בעולם הזה, אלא רק בעולם הבא. “זה כתוב בכתבי הקודש” (ת) הוא אומר; אם תקראו בקפידה את התנ”ך תראו שאלוהים מעולם לא הבטיח אושר בעולם הזה.
מתוך פרספקטיבה זו יוצר כהן ניגוד בין האדם לאל. “אם אתה מחלק את הקלפים, אני מחוץ למשחק/ אם אתה המרפא, אני נכא וצולע” (ת). משום שהאל הכל יכול אינו מקור הטוב, הוא אינו אידאל שיש לשאוף אליו. הטון הפרובוקטיבי פה ברור: אם אתה (אלוהים) הוא התגלמות הטוב, אני מעדיף להיות רע. אם האל הוא מקור של כל הרבה סבל ויסורים, אני מעדיף להיות עם הפושעים והחוטאים.
אולם חריפות ככל שיהיו המלים הללו, הן מקבלות משמעות שונה בשל המרכיב השני של השיר: “אני מוכן, אלוהים. הנני”. ‘הנני’ הוא ביטוי לנוכחות מודגשת. בתנ”ך לעתים האל עצמו אומר הנני, לפני שהוא מכריז שיפעל בדרך מסוימת, או האדם, שהאל או נציגיו פונים אליו. בעקידת יצחק אברהם אמר “הנני”. כשהאל נגלה ליעקב בחלום הוא אומר “הנני”. משה מול הסנה הבוער אמר “הנני”. שמואל אמר לאל “הנני” ועוד ועוד. גיבורי התנ”ך הניצבים מול אל כל יכול אומרים “הנני” כביטוי לביטול המחשבות והרגשות האישיים שלהם, כשהם ניצבים מול בורא עולם.
הקסם של השיר נעוץ בשילוב בין שני המצבים התודעתיים הללו: אחד של מאמין מריר, שאומר במפורש שהציפייה לעזרה ואהבה מן האל הסתיימה באכזבה גמורה: “מיליון נרות דולקים לזכר העזרה שלא הגיעה”… או “האהבה שלא הופיעה” (ת). האחר, של אדם אדם מאמין, נטול ספק או עוינות, ממתין למוות, שאותו הוא מתאר במונחים דתיים לחלוטין: למות זה כשאלוהים לוקח אותך. האמביוולנטיות הזו באה לידי ביטוי גם במוסיקה: חלקה מודרנית וקצבית, חלקה חזנות. אם רוצים לנסות ולנחש איזה חלק חשוב יותר, השיר מסתיים לצלילי שירתו של החזן גדעון צלמייר ומקהלת בית הכנסת.
אולי בעתיד יבחנו היסטוריונים אל השיר הזה כדי להבין את התקופתנו. ייתכן שהם יגיעו למסקנה כי למרות שהתרבות המערבית נראתה מודרנית וחילונית לחלוטין, העבר הדתי לא נעלם, בוודאי כשאנשים התמודדו עם שאלות של חיים ומוות.
You Want It Darker/ Leonard Cohen
If you are the dealer, I’m out of the game
If you are the healer, it means I’m broken and lame
It thine is the glory then mine must be the shame
You want it darker
We kill the flame
Magnified, sanctified, be the holy name
Vilified, crucified, in the human frame
A million candles burning for the help that never came
You want it darker
Hineni, hineni,
I’m ready, my lord
There’s a lover in the story
But the story’s still the same
There’s a lullaby for suffering
And a paradox to blame
But it’s written in the scriptures
And it’s not some idle claim
You want it darker
We kill the flame
They’re lining up the prisoners
And the guards are taking aim
I struggled with some demons
They were middle class and tame
I didn’t know I had permission to murder and to maim
You want it darker
Hineni, hineni
I’m ready, my lord
Magnified, sanctified, by the holy name
Vilified, crucified, in the human frame
A million candles burning for the love that never came
You want it darker
We kill the flame
If you are the dealer, let me out of the game
If you are the healer, I’m broken and lame
If thine is the glory, mine must be shame
You want it darker
Hineni, hineni
Hineni, hineni
I’m ready, my lord
[Cantor Gideon Zelermyer]
Hineni
Hineni, hineni
Hineni
איזה ניתוח מעניין!!! במיוחד החלקים האחרונים לגבי המוסיקה שמסיימת את השיר, והחשיבה על מה מאפיין את הדור הזה. נהנתי לקרא, ועכשיו הולכת להקשיב לשיר 🙂
תודה אופירה!
ניתוח מעניין מאד. תודה!
אני קראתי את זה כשני חלקים משלימים. הוא מנסח כתב אישום נגד אלוהים ואז אומר לו ״אני מוכן אדוני״ כלומר, אנחנו שווים.
אולי כהן מסביר למה חי כחילוני כל חייו (כשנולד כמעט כולם היו שומרי מצוות. אחרי השואה זה התפזר). ובעצם אומר לאלוהים לא רציתי להיות במשחק כי אתה מרושע. והנה אני בא אליך למשפט שאחרי המוות בלב מקי
גם הלהבה היא משל נפוץ לאמונה. רצ נפוץ לאמונה. כלומר כיבינו את הדת בחיינו כי ראינו כמה אפל אתה יכול להיות
אתה קורא להם חלקים “משלימים”, ובאמת זו שאלה מעניינת אם הם משלימים, ובאיזה אופן.
הם יכולים להיות משלימים במובן שהם מציינים שני חלקים של הקיום האנושי: האדם יכול לכעוס ולשנוא את האל אבל להכיר בכך הוא נתון למרותו
אולי משלימים במובן פסיכולוגי: הכעס והשלמה עם הרוע הם חלק מחוויה אחת
תודה על ההערה!
תודה. מעניין מאד.
תודה!
נהנתי והשכלתי.
תודה
תודה
שימו לב
Magnified, sanctified, by the holy name.
בתרגום אלו מילות קדיש
“יתגדל ויתקדש שמיה רבא”
מעניין מאוד, תודה רבה!
זה כל העניין … .פה נעוץ הדבר
קדיש על עצמו ?
נהניתי לקרוא . השכלתי רבות , ניתוח מאוד מעניין . עשיתי עבודת חקר על ליאונרד כהן והניתוח הזה בהחלט שימש לי כמקור השראה .תודה
תודה רבה, גל. לאונרד כהן נפלא!