שרלוק הולמס ישראלי

Sherlock 1

שרלוק הולמס משמש לעתים קרובות כמילה נרדפת לבלש. הדמות הבדיונית שיצר הסופר הסקוטי ארתור קונן דויל הייתה כל כך לפופולרית עד שהיא הפכה לדמות שמייצגת פתרון פשעים באמצעות היסק לוגי. הספר הראשון התפרסם בשנת 1887, ובעקבותיו באו כמעט ששים ספרים. הפופולריות יוצאת הדופן של דמות הבלש הביאה ליצירת תבנית ספרותית, אב-טיפוס של בלש שמופיע בספרים וסרטים רבים, בעבר ואף היום. זאב בודד, תמיד עובד לבד, הוא סומך אך ורק על עוזרו הנאמן דוקטור ווטסון. איש חכם בעל יכולת יוצאת דופן ללמוד מפרטים על אופיו של הפושע. הוא נוטה להיות מלאנכולי, והוא תמיד רווק. אדם משכיל מאוד, בעל סבלות אינסופית, מעשן כבד  שאינו יכול לכבות את הסיגריה כשהוא קרוב לפתרון הפשע; אז הוא גם כמעט ואינו אוכל.  גבר גבוה, מקפיד על ניקיון אישי, אולם ערמות ניירות מכסות את חדרו.

בתיה גור (2005-1947), שספרי הבלשים שלה זכו להצלחה עצומה, זכתה לכינוי “אגאתה כריסטי הישראלית.” מורה לספרות שהחלה לכתוב סיפורי בלשים, הספרים שלה מתארים חלקים שונים של החברה הישראלית. כל פשע מאיר פן אחר של הפאזל הישראלי המסובך:  יחסי אשכנזים ספרדים, אופיו המשתנה של הקיבוץ, הסכסוך הערבי ישראלי וכד’. התובנות העמוקות שלה מזמינות את הקורא לשוב אל הספר גם לאחר שגילה מי הרוצח.

הגיבור של ספריה הוא פקד מיכאל אוחיון ממשטרת ישראל. הוא דומה מאוד לשרלוק הולמס המקורי: אדם חכם בעל יכולות נדירות בתחום הבילוש. הוא עובד אך ורק עם שני עוזרים נאמנים. כאשר הוא חוקר אנשים הוא מאזין בסבלנות אינסופית לדבריהם. גבר גבוה ומושך, הוא גרוש ואב לבן. מעשן כבד, כאשר הוא עומד בפני פענוח תעלומה הוא כמעט ואינו אוכל. תמיד מגולח למשעי, אפילו כשהוא עובד במשך ימים ארוכים מחוץ לתחנת המשטרה. אולם המשרד שלו, עמוס בערבוביה של ערמות ניירות, הוא נושא לבדיחות רבות. אוחיון הוא איש משכיל מאוד; לאחר שהשלים תואר שני בהיסטוריה הוא קיבל מלגת דוקטורט מאוניברסיטת קיימברידג’. אולם בשל גירושיו ורצונו להמשיך ולגדל את בנו הוא ויתר על הלימודים והתגייס למשטרה.

אין ספק שבתיה גור משתמשת  בתבנית הספרותית של שרלוק הולמס, ונוטעת אותה בהקשר ישראלי. אולם תוך כדי המעבר מן הבלש הלונדוני אל בלש ישראלי היא מנסחת את התובנות העמוקות שלה על החברה הישראלית. אנחנו איננו יודעים הרבה על הבלש הישראלי. הוא עלה עם משפחתו ממרוקו בגיל שלוש. הוא התקבל לפנימיה יוקרתית בירושלים, ולאחר מכן למד היסטוריה באוניברסיטה העברית, והתמחה בתולדות אירופה בימי הביניים. הוא התגרש מאשתו, אולם ידוע כי מלכתחילה לא היו אלה נישואים מתוך אהבה. הוא נישא לך מתוך אמפתיה להוריה, ניצולי שואה.

הספר הראשון, “רצח בשבת בבוקר” שראה אור ב 1988, מתרחש במכון הישראלי לפסיכואנאליזה בירושלים, בלב האליטה האשכנזית. גופה נמצאת בשבת בבוקר, ופקד מיכאל אוחריון נקרא לחקור את הרצח. כך, בד בבד עם הסקרנות והמתח, בתיה גור מתארת את יחסי ספרדים-אשכנזים באותו זמן.

אחרי שנים שישראל נאבקת עם מתחים בין עדתיים, בתיה גור מתארת גבר ספרדי מרשים ומצליח. הוא אינו גיבור עני וחסר השכלה שאינו מסוגל להתמודד עם האליטה האשכנזית, אלא דווקא ההיפך מכך. אוחיון הוא אדם חכם, בעל יכולות היסק יוצאות דופן, משכיל – שונה לחלוטין מהגיבורים הספרותיים הספרדים שקדמו לו, שהדגימו את מצבם הקשה של בני עדות המזרח ואת האפליה נגדם.

לאוחיון, יש לומר, אין כלל רגש נחיתות, או רגשות עויינים כלפי אשכנזים. הוא סבור שראש המכון הפסיכואנליטי פרופ’ הילדסהיימר (אפשר למצוא שם אשכנזי יותר?!) הוא אדם מרשים ומעניין. הדמעות שלו, על רצח תלמידתו האהובה וממשיכת דרכו, נוגעות ללבו. אוחיון אינו חש נחות משום שהוא באמת ובתמים אינו נחות. וכתוצאה מכך הפסיכואנליטקאים מכירים ביכולתו להבין את הטיעונים התיאורטיים שלהם.

אולם אם אוחיון מייצג בן עדות המזרח שונה מקודמיו, עולה השאלה באיזה מובן הוא מגלם את התרבות הספרדית. אין לו משפחה גדולה ומחבקת, וגם לא מנהגים שאופיינים לבני עדות המזרח. הוא אינו תופס את עצמו כספרדי וגם אינו לומד על תרבות יהודי ספרד: תואר המוסמך שלו בהיסטוריה התמקד בהיסטוריה של אירופה.

יחסי אשכנזים ספרדים הם עדיין נושא טעון בישראל. יש בני עדות המזרח שונים מאוד ממיכאל אוחיון. אולם בתיה גור מסרטטת את הדרך   לפתרון הבעיה. השכלה–כזו שנקנית באוניברסיטה–עשויה לצמצם את הפערים החברתיים. רק אימוץ של אופני מחשבה וידע מערביים יכולים לאזן את האפלייה כנגד בני עדות המזרח.

מיכאל אוחיון הוא דמות שנוצרה מתוך אהבה. בתיה גור אמרה במספר ראיונות שלו ניתנה לה הזדמנות לחיות שוב את חייה כאדם אחר – היא הייתה בוחרת להיות מיכאל אוחיון. אין גבול לקסם של הבלש הישראלי הזה.

ספר נפלא, מומלץ לאוהבי הספרות הבלשית ולמי שמעוניין בתובנות מעניינות על החברה הישראלית.

?רוצים להגיב